בן יהודית וגרשון-קופל, נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיר לופאטין, גליציה המזרחית שהשתייכה אז לקיסרות האוסטרו-הונגרית. היה הצעיר בין תשעה אחים ואחיות. לאחר מלחמת-העולם הראשונה היתה העיר חלק מפולין. יוסף סיים לימודיו בבית-ספר תיכון פולני ועבד כפקיד, אבל את טעם חייו ראה בתנועה החלוצית, אליה הצטרף בנעוריו. היה חבר "גורדוניה" ו"החלוץ". במשך שנים שאף לעלייה ולבסוף, אחרי מסע ארוך וקשה, כשאונייתו מיטלטלת שלושה חודשים בלב ים, זכה להגיע לארץ כמעפיל בשנת 1939. עבד כפועל חקלאי ברחובות.

יוסף התגייס בין הראשונים לצבא הבריטי, שירת בחיל-החפרים במדבר המערבי, ביוון ובכרתים. נמלט ברגע האחרון מכרתים לארץ, הצטרף לבריגדה היהודית ותבע לעצמו שוב תפקידים קרביים. עוד בצבא חלם על ייסוד כפר דייגים עברי, ולשם כך עבר הכשרה מתאימה באיטליה ובהולנד.

עם שחרורו היה אחד ממייסדי מכמורת, יישוב חיילים משוחררים. במשך זמן קצר היה מטובי הדייגים. קיים את תפקידו בצנעה ובכל שעת-משבר עמד על המשמר. חבריו ראו בו אב לכולם, אך הוא נותר ערירי. יוסף נפל בחיפה, תוך עבודתו כדייג, ביום כ"ד באדר א' תש"ח (5.3.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ויתקין.